עשר הספירות ובריאת העולם

& עשר הספירות ובריאת העולם

מי הן "עשר הספירות" על פי הקבלה ואיך הן יכולות לקדם את חייכם

המונח "עשר ספירות" מבוסס על מאמרי חז"ל כמו "בעשרה מאמרות נברא העולם", ופירושים שונים ניתנו למשמעותו. ספירות - מלשון מספר או מלשון ספיר, כלומר דבר המאיר באור כאבן טובה נוצצת. משמעו של המונח הוא כפול: דרגותיה של התפתחות הבריאה, החל ברצונו של הבורא הבלתי מוגבל ועד ליצירה המוגבלת, אבל גם משמע הפוך: דרגות עלייתו של האדם ממוגבלותו החומרית אל ספירות רוחניות, פחות מוגבלות. עשרה המאמרות הם כללי הקיום המוליכים מן הרוחני הטהור, דהיינו "מחשבת הבריאה", אל הופעת החומר המרכיב את העולם.

עשר הספירות הן נפרדות, אבל קשורות זו בזו באפשרויות התחברות רב גוניות, בהרכבים שונים ואין סופיים, היוצרים את הרב גווניות והאין סופיות של תופעות הטבע בבריאה. גדלות הבורא ואין סופיותו הבלתי נתפסת לשכל האדם, מוצאות את ביטויין החומרי, הנראה גם לאדם כאין סופי, בבריאה. גם שונותה של אישיות כל אדם מזולתה היא ביטוי לרב גווניות שבמחשבת הבריאה שעשר הספירות הן תוכניתה.

אולי כאן המקום להבהיר גישה מסוימת של חז"ל בתחומים הנזכרים. עולמנו הוא יחסי בכל תחומיו. אין בו דברים מוחלטים, פרט לבורא עצמו. כדי להדגים כלל זה, אפשר לחשוב על המושג 'מילימטר' - הרי ברור ומוגדר לאיזה אורך הכוונה. אבל כאשר נדבר על מילימטר בהתייחסות למידה אחרת, משמעותו משתנה לחלוטין. אם נמדוד, למשל, את המרחק מכדור הארץ לשמש, ונאמר כי המודד טעה במילימטר אחד, הרי מילימטר זה יאבד את כל משמעותו, כי אין הוא משנה דבר לגבי מרחקים גדולים כאלה. אבל אם נדבר על טעות כזו במבנה של גלגל שיניים במכונה עדינה, ודאי שטעות במילימטר היא בעלת משמעות רצינית ביותר. כך גם כאשר נדבר על אינסופיות של תופעה. אין סוף אמיתי זה הבורא בלבד. אבל לגבי השכל המצומצם שלנו, לגבי שנות חיינו עלי אדמות, לגבי מוגבלות כושר התפיסה של חושינו, אפשר להביט על גווניות הטבע כבלתי מוגבלת. מספר הכוכבים, מספר פרצופי בני האדם וטביעת אצבעותיהם, מספר המחשבות שאנו מסוגל לחשוב, הם בלתי מוגבלים בהתייחסותם כלפי עצמנו.

לפיכך, אפשר להסתכל בכל דבר בהיבטים שונים ומכיוונים שונים, ושום דבר איננו מוחלט אלא יחסי, פרט לבורא עצמו. גם לגבי עשר הספירות קיימים שני היבטים שונים: אם אני מסתכל בהן ומשווה אותן לבורא, הרי הן בריאה מוגבלת הנקראת "מידות", כי הן מדודות ובעלות מידה מוגבלת כלפי אין סופיותו. אבל אם נביט בספירות במבטנו האנושי, כבני תמותה, הרי הספירות הן בלתי מוגבלות ביחס אלינו וכאן נבין כיצד הן נקראות בשם "ספירות" - מלשון מספר (כידוע, עולם המספרים אינו מוגבל, ולכל מספר יש מספר עוקב גדול ממנו). מבחינתנו, עולם הספירות הוא בלתי מוגבל, דבר שחז"ל קוראים לו "אלוקות ממש", בלתי-בעל-תכלית ובלתי מובן עד הסוף, כמו אלוקים.

מערכת צמצום האור האלוקי
עשר הספירות הן המפתח לראשית הבנת פעילות הבורא בהתהוות הבריאה והתנהגותו כלפי הבריאה, ושל דרך האדם הרוצה להתקרב לבורא ולעבוד אותו כמצוותו. אבל אל לנו לטעות: אין כל אפשרות לאדם, בגלל היותו אדם נברא ומוגבל, להבין את הדברים עד הסוף. אין כלי יכול להכיל יותר ממידת בית קיבולו, ואין הנברא המוגבל יכול לכלול בתוכו הבנה בדבר בלתי מוגבל ובלתי חומרי. ההגיון מלמד אותנו כי אין דרך המוליכה מן השכל הלוגי אל העל טבעי, המטה-פיסי והמטה-זמני. אבל אפשר להתקדם בהבנה ולעלות בדרגות הקודש ולהתקרב אליו.

למה הדבר דומה? לאדם הרוצה להביט באור השמש ואינו מסוגל לכך מחמת עוצמתו של אור זה. אבל אם יחזיק לפני עיניו זכוכית צבעונית תצומצם עוצמת האור, וככל שיוסיף זכוכיות כאלה יצומצם האור יותר. בדומה לכך, עשר הספירות מצמצמות, דרגה אחר דרגה, את אורו (רצונו) של הבורא הרוצה כי האדם החושב יבין יותר, יתקרב יותר עד לדביקות המירבית האפשרית לאדם הנברא בו. חסד הבורא הינו בלתי מוגבל לחלוטין, ולכן בלתי מובן לחלוטין.

לחסד זה אין משמעות עבורנו; הוא כה רחב ובלתי מוגבל, עד שאין אנו מסוגלים להבינו. לכן אין לספירות הראשונות (ג' ראשונות) משמעות לאדם, בדומה לאור השמש שאין אפשרות להביט בו. רק אחרי שכבות של צמצמים ברמה של הספירה הרביעית "חסד", קיימת האפשרות של חשיבה ועיון במשמעות.

בהמשך נעסוק במובנן של הספירות, במידת האפשר, ואולם נקדים: מטרת נסיוננו להבין תחומים אלה היא לא משחק אינטלקטואלי לשם הבנת פעילות הבורא, אלא מאמץ לשם הסקת מסקנות לגבי התנהגותנו שלנו. אם תפקידי הוא להידבק בבורא, עלי להבין במידת האפשר את מעשיו, כדי לחקות את העושה אותם, להתגעגע אליו ולהזדהות עמו. מה הוא רחום - אף אתה רחום. אם אבין היטב את מידת ה"חסד", אוכל להשתדל להיות בחיי המוגבלים בעל חסד המתגעגע ומשתוקק לחסדו האין סופי.

להשיג את הבורא בדברים בלתי מושגים
עשר הספירות המגבילות ומגדירות עשרה כוחות בלתי-מוגבלים של הבורא ואורו (כוחו) הבלתי-בעל-תכלית (הבלתי-מוגבל) הן "כתר", "חכמה", "בינה", "חסד", "גבורה", "תפארת", "נצח", "הוד", "יסוד" ו"מלכות". כל אחת מהן מצמצמת כוח מסוים של הבורא ומאפשרת לנו את הבנתו המוגבלת, בהתאם לכוחנו. הבנת הספירות מזמינה אותנו להפנימן בקרבנו, כי כל ספירה שאדם מבין אותה, לפי דרגתו האינדיבידואלית, מאפשרת לו לנסות להתנהג בדרך ההולמת אותה. הבנתה של ספירה מסוימת, של מטרתה ותפקודה, מאפשרת לנו להפנים אותה בקרבנו, במחשבותינו ובמעשינו, ובכך לעבוד את ה'. וזהו החסד שעשה הקב"ה איתנו וזו טובתו עמנו - לאפשר לנו להשיגו בדברים בלתי מושגים ולהתקרב אליו. בהמשך הדברים ננסה להבין את משמעותן של עשר ספירות אלה ככל האפשר. נעסוק באופן מופשט וכללי בפנימיות הדברים, בעצמותם. ננסה להבין שכל תופעות החיים וההוויה הן ביטוי חומרי - ארצי של רעיונות אלוקיים המופעלים ברמה נמוכה.

הספירות מייצגות כלפינו את מחשבת הבריאה האלוקית ברמה יותר מובנת, ככל שרמת הספירה נמוכה יותר בסולם העשר. הבנתן מאפשרת לנו להזדהות עימן ולעבוד את הבורא בהתאם. ואולם ישנה גם דרך אחרת להבנת הספירות, מכיוון הפוך - מלמטה כלפי מעלה: היות שכל פעילות ארצית-חומרית היא תוצאה של רצון הבורא המתבטא באחת הספירות, אפשר להסיק מדברים הקורים עלי אדמות מה סיבותיהם הרוחניות והגורמים להם, וכך אפשר להבין את הפסוק "מבשרי אחזה את האלוקים". כך ידיעת עשר הספירות והעיסוק בהבנתן מקרבים את האדם הלומד לשינויים רצויים בהתנהגותו, וכן פותחים לפניו דרך נוספת להבנת גדולת הבורא ופעולותיו.

מערכת זו של עשר הספירות בנויה בצורה הגיונית - רציונלית נפלאה, אבל אין היא מושגת בכליו של השכל הטבעי וההגיון אלא על ידי הסתכלות תחושתית פנימית, על ידי האזנה והדרכת חז"ל שנמסרה מאז תקופת אבות האומה ולימודה, ועל ידי חשיבה פילוסופית ואף אמנותית. המבנה הרציונלי, המובן לשכל האדם והזוהר ביופיו, יתגלה רק אחרי עיון ולימוד ועם הרצון להתעלות.

קרני אור השמש משפיעות עלינו ופועלות בנו ללא הרף, אבל כמעט אין הן מורגשות על ידינו, כי אנו רגילים להן כל כך. האוויר שאנו נושמים ללא הפסקה, איננו מעורר בנו סקרנות ותשומת לב מיוחדת. כך, לרוב אין אנו חושבים על אודות שורשי קיומנו ופעילויותנו, אלא חיים אותם ללא מחשבה. רק האדם המתקרב אל הקודש ומבקש להאזין לקולו מתוך יראת כבוד ואמונת חכמים, מתוך ענווה והתבטלות אישית, רק הוא יוצא לדרך העולה להבנת האמת וידיעתה. על ידי הנסיון להתבונן בבריאה ובפעילות הבורא בה ועל ידי הסקת מסקנות מחייבות מהן באשר לדרכי האנושות ושאיפתה לשלמות שלא הושגה עד עתה, נוכל להסיק מסקנות לגבי התנהגותנו ותפקידנו, ולשפרם כדי להתקרב אל הבורא.
בהצלחה !
 
על הרב אליהו אזרד: הרב עזרד החל את לימודיו הרוחניים בגיל צעיר. הוא למד בישיבה תיכונית, התגייס לצבא ושירת כחובש קרבי בצנחנים, ולאחר שחרורו המשיך ללמוד במסגרות רוחניות כמו ישיבת הכותל, ישיבת "מרכז הרב" וכולל "רמות שפירא", שם הוסמך לרבנות.

בשל משיכתו העזה לתורת הקבלה, הגיע לישיבת המקובלים "בית אל" בעיר העתיקה בראשותו של המקובל הרב יהודה גץ זצ"ל, שהיה גם רב הכותל. בישיבה זו קיבל את עיקר תורתו בקבלה.