לכל דבר יש הסבר
העולם שלנו הוא עולם התוצאות, ועולם הסיבות נסתר מאיתנו. כיצד פועלת מערכת העולמות?
למה זה קורה לנו?
אם אנו רוצים להכיר את התופעות שמתרחשות בעולם שבו אנו חיים עלינו להבין קודם כל מה מקורן, מהיכן הן מגיעות אלינו.
אם נסתכל על זה בפשטות אנו חייבים להודות שאין לנו מושג למה קורים לנו כל מיני מקרים בחיים. החל מהתופעות הפשוטות ביותר כמו למשל מזג האוויר, או מצב רוח משתנה, דרך בריאות וחולי, פגישה מקרית עם קול מהעבר, ועד לפריצתן של מלחמות עקובות מדם, או לחליפין ניצחון במשחק כדורסל בהפרש של נקודה בודדת.
אפשר למצוא אלף סיבות לכל תופעה בהתאם למידת היצירתיות והססגוניות של דמיונך אחרי שמשהו כבר התרחש, ותמיד יש הסברים, "אני חולה כי לא התלבשתי טוב אתמול אחרי המקלחת", "איזה מזל שגם אנחנו וגם מושיק, החבר שלי מהגן, נסענו לפירנצה בדיוק באותו יום והחלטנו להתגורר באותו מלון, אחרת לא היינו נפגשים", או ש"המאמן הזה לא יודע לקבל החלטות ברגעים החשובים", אבל בינינו, הכול תירוצים.
חכמת הקבלה חוקרת את המקור ממנו נובעות כל התופעות, ומתארת את התנהגות עולמנו על פי חוקי טבע מוחלטים הנסתרים מהאדם הרגיל ולא כאוסף של תופעות מקריות.
לדוגמה כוח המשיכה שפועל עלינו. ברור שאם נעמוד על כסא ונקפוץ ממנו לרצפה זה יהיה נחמד, אולם אם נקפוץ מקומה שלישית עלול להתרחש אסון. העניין הוא, שבדוגמה על כוח המשיכה, הטעות והתוצאה ממנה הם מיידיים, והתוצאה מתקשרת בעינינו ישירות לסיבה - כואב לי כי קפצתי ממקום גבוה. אבל אם נדמיין לעצמנו שקיימת איזושהי השהיה בין הקפיצה לבין הכאב שנובע ממנה, נוכל להבין על מה מדברת הקבלה. הקבלה רואה את הסיבה ואת התוצאה ממנה, ואילו אנחנו מרגישים רק את התוצאה, בלי להבין את הקשר לסיבה, לגורם שלה.
חוק הכבידה הוא חוק. לא ניתן לעקוף אותו או לשקר לו. לכל היותר נוכל ללמוד אותו ולהתנהג על פיו. אבל אם איננו מכירים אותו עדיין, ואיננו רואים את הקשר בינו לבין התוצאה ממנו, איך נוכל להימנע מהנפילה הבאה?
על כך עונים לנו המקובלים בבירור - אי הידיעה של החוק אינה פותרת מעונש. אינך יכול לקפוץ מהבניין ולהגיד - "אופס, סליחה לא ידעתי".
כך בדיוק פועלים גם החוקים שעליהם מדברים המקובלים, ולכן אם רצונך ליהנות מהחיים ולממש אותם עד הסוף, אין לך ברירה, עליך להכיר את החוקים.
חוק שורש וענף
החוק הראשון שנכיר נקרא "חוק שורש וענף". חוק זה קובע כי כל מה שמתרחש בעולמנו הגשמי הוא העתקה של מה שמתרחש בעולם עליון יותר.
חכמי הקבלה מספרים לנו על עולם עליון שנעלם מחושינו נכון לעכשיו, אבל עבורם הוא מאוד מוחשי. כל כך מוחשי עד שכל המקובלים מרגישים אותו ומתייחסים אליו כאל עולם אמיתי, ואילו לעולם שאנו רואים הם מתייחסים כאל עולם התוצאות מהעולם העליון ההוא. לעולם שהם רואים הם קוראים "עולם הסיבות" או "עולם השורשים" ואילו לעולם שאנחנו רואים הם קוראים "עולם התוצאות" או "עולם הענפים".
כל מה שאנו חושבים, חשים, מרגישים, מדמיינים, רואים, שומעים וכו' כבר נקבע קודם והוחלט בעולם גבוה יותר בלי שנדע על כך דבר. הרב יהודה אשלג (בעל הסולם) מתאר זאת כך:
"אין לך פרט של מציאות או של מקרי המציאות המצוי בעולם התחתון שלא תמצא דוגמתו בעולם עליון הימנו, בצורה שווה כמו ב' טיפות של מים. ונקראים "שורש וענף". כלומר, שאותו הפרט, הנמצא בעולם התחתון, נבחן לבחינה של ענף בערך הדוגמא שלו, המצוי ועומד בעולם העליון, שהוא שורשו של הפרט התחתון, מפני שמשם נחתם ונתהווה הפרט ההוא בעולם התחתון" (מאמר "מהות חכמת הקבלה")
אז מה עושים עם זה?
המקובלים משאירים לנו אפשרות להתערב במערכת ולשנות את גורלנו. והשינוי מתחיל קודם כל בכך שנלמד להכיר את פעולת המערכת.
אם במצבי הנוכחי אני לא יכול לשנות כלום, אבל כן יש מקום אחר שבו יש לי אפשרות לשנות את גורלי ולקבוע אותו, אז חשוב מאוד שאדע את זה.
זה חשוב לי קודם כל, כדי שאפסיק לבזבז את זמני ומרצי לריק על ניסיונות שווא להיות מאושר בצורה שבה נהגתי לחפש הנאות עד עכשיו, ושנית, כדי שאתחיל לחפש את הדרך לאותו מקום שבו אפשר באמת לשלוט על המערכת.
אם יש מישהו בעולם שהגיע לשלוט כך על המערכת, עכשיו או אי פעם בהיסטוריה, והוא מספר לי על הדרך אל אותו מטמון, אז גם אני יכול, גם אתה יכול, כולנו יכולים.
השאלה היחידה היא האם זה חשוב לי מספיק כדי שארצה לצאת למסע, לדרך המובילה אל הכרת העולם העליון, האם המטרה הרוחנית מעניינת ומסקרנת אותי במידה כזו, שאסכים להקשיב למקובלים וללמוד מהם איך מגיעים אל האושר הנצחי השלם והטוב.