תוכנית כתובה מראש

& תוכנית כתובה מראש

"אתה מחפש סיבה לרוע? היא רק בך".
ז'אן ז'אק רוסו

בשבועות הקרובים ייצא לחנויות ספר חדש ושמו "הדור האחרון". בין המאמרים הנפלאים שמופיעים בספר יפורסמו לראשונה גם כתבי יד נדירים של בעל הסולם החושפים את משנתו החברתית מרחיקת הלכת. 50 שנה אחרי פטירתו מצמרר לראות עד כמה דייק מקובל מופלא זה באבחנותיו, וכיצד ההמלצות שייעד אז לאנושות הופכות היום לצורך השעה. במהלך השבועות הקרובים נחזור ונעסוק בכתבים אלה. המאמר שלפניכם מבוסס על רעיונות הלקוחים מכתבים אלה.

העולם יוכל להתקיים רק אם האדם ישנה את היחס שלו אליו מקבלה-לעצמו, לנתינה. האגואיזם שלנו הוא הכוח היחידי ההרסני שקיים בעולם. כל הכוחות שבעולם, מלבד האגו של בני האדם נמצאים באיזון בינם לבין עצמם. הם מופעלים ומתקיימים ע"י חוק אחד של הטבע ונמצאים בדרגות קיום החומר - דומם, צומח וחי - בהרמוניה מושלמת.

בעבר סברנו שהרמוניה זאת אינה קיימת והיינו נחושים לחסל חלקים בטבע שנראו לנו כ"מזיקים". ניסיון מר של התערבותנו בשלמות הטבע לימד אותנו שבטבע כל הגורמים קשורים בצורה הדדית, והכול שואף למצב של הומיאוסטזיס - איזון בכל הרמות ושיתוף פעולה של דרגות החומר.

תהליך ההומיאוסטזיס הוא האיזון הפנימי והחיצוני של כל אובייקט חי. לכל אובייקט יש זכות קיום רק במידה שהוא משווה בין הפרמטרים פנימיים שלו לחיצוניים. בעת שהוא מפר את הדימוי נפסק האיזון. כשהוא חוצה את גבולות ההשוואה הוא מביא לכיליון האורגניזם. היכולת לשחזר את ההומיאוסטזיס בכל דרגות הטבע מהווה הבטחה להמשכיות החיים.

אבל בו בזמן שכל כוחות הטבע ההפוכים זה לזה, חיוביים ושליליים, נמצאים באיזון מלא ועוברים על איזון זה רק בצורה הכרחית כהמשך להתפתחות, החלק המפותח והיחיד בטבע שמפר איזון זה, וגורם בכך נזק לטבע ולעצמו הוא האדם.

הגורם המזיק בנו הוא האגואיזם שלנו. שום בריה אחרת בטבע אינה אגואיסטית. בעל חי שטורף את האחר עושה זאת בהתאם לחוק הטבע שפועל בו. הוא אוכל את השני לפי רצונו הטבעי, האינסטינקטיבי ולא בכוונה להזיק. מלבד האדם אין בריה אחרת בטבע שמתייחסת לסובבים אותה עם כוונה לגרום נזק, לעשוק או לנצל.

האדם הוא היחיד שמפיק הנאה מכך שטוב לו יותר מאשר לסובבים אותו. יתר על כן רק הוא יכול ליהנות ממכאוביו של האחר. אף בריה אחרת בטבע אינה מתייחסת כך לזולתה. אם האדם לא היה מפר את האיזון הנמשך בטבע, כל חלקי הטבע היו מתקיימים בהרמוניה. אף שנראה כי כל אחד מבעלי החיים טורף את האחרים, בפועל אף טורף אינו צורך יותר מהנחוץ לו. כל פריטי הטבע פועלים לפי הוראותיו.

צריכת היתר של האדם, הרבה מעבר לנחוץ לקיומו נקראת אגואיזם. אגואיזם הוא כוח הרצון שיש באדם מעבר לרצונותיו הגשמיים, מעל לנדרש לגופו. יש להכיר שזהו הרצון והכוח המזיק היחיד שקיים בעולם. כל הייסורים שלנו נובעים משימוש לא נכון ברצון זה מכיוון שהשימוש בו הוא אגואיסטי. חלק עודף זה ברצון שלנו, מעל לנחוץ לקיומנו הטבעי, חייב להיהפך לנתינה. רק בכך נשיג איזון עם הטבע.

הזדמנות נהדרת של התנהגות עצמאית כזו אינה מוטבעת באף ישות אחרת בטבע. האדם הוא היחיד שרשאי לבחור כוונות פעולותיו. בהשתמשו נכון ברצון נוסף זה, יכול האדם להתעלות עד לדרגת הבורא, ולהפוך לחלק עצמאי בטבע. אולם נכון להיום האדם הורס את עצמו ומתקרב להשמדה עצמית.

אלטרואיזם ברמת התא
אובייקט מוגדר כחי כשהוא מקבל ומוסר לסביבה הסובבת אותו. חוק הקיום של כל אובייקט חי הוא אלטרואיזם. כל אורגניזם חי חייב לתמוך בכל תא וכל איבר, שקיים בפני עצמו ובמשותף, בתשלובת תאים ואיברים שפועלים יחד בהשלמה הדדית. בתהליך ההשלמה הם חייבים "לוותר" זה לזה, ו"לעזור" זה לזה. אנו רואים, שאותו חוק של חיבור התאים לפי עקרון "אחד לכולם" או "אלטרואיזם" פועל בתוך כל גוף חי.

ללא קיום עקרון זה הגוף החי אינו יכול להתקיים, הוא הופך לתא "סרטני" ולבסוף ממית את עצמו. חוק זה פועל בכל הטבע לפי "תוכנית כתובה מראש" שמוטמעת בכל ברייה, ללא בחירה חופשית, מלבד באדם. האדם בסוף התפתחותו חייב להגיע לאותו מצב של ייאוש ולרצות שחוק זה יתקיים וישלוט עליו. לכן רק האדם, בשונה מהפרטים האחרים בטבע - דומם, צומח וחי - הוא האלמנט המתפתח בטבע.

תאים יכולים לשרוד, להתקיים, להתפתח, להתרבות וליישם את התוכנית הפנימית רק כשפועלים בצורה הדדית במאמץ משותף לגוף אחד. הם יצליחו לשרוד רק אם "יוותרו" זה לזה, ויכירו האחד את צרכי השני. כך קורה בכל גוף חי. ביולוגים כותבים על כך בצורה מופלאה. הם קוראים לזה "תבונת הטבע".

החוקרים מוצאים התנהגות "אלטרואיסטית" כזאת בכל חלקיק קטנטן שבחומר. הם מבחינים בסימנים של ויתור עצמי, הבנה הדדית וקרבה בין תאים, כשכל חלק מוכן "להמית" את עצמו למען התוכנית הכללית. פעולות כאלה אנו מגלים בכל חלק בטבע.

כוח החילוץ של האנושות
העולם לא חש בעוצמת האגואיזם שלו עד שהוא לא התפתח לצורתו המרבית. התגלות האגואיזם "במלוא הדרו", קרי ניגוד מוחלט לחוק הכללי של הטבע, מזמנת לאדם ייסורים, מחלות, אסונות טבע ומקרים מצערים. מאחר וכל הטבע הוא אורגניזם אחד, הקלקול מתגלה בכל דרגות הטבע - דומם, צומח וחי.

התעמתות המין האנושי עם הטבע הובילה את האנושות למשבר כללי אליו אנו עדים כיום. המשבר אינו "עונש מלמעלה", אלא הוא תוצאה ישירה מהתערבות גסה שלנו במערכת האקולוגית, מאי קיום חוקי הטבע ומצריכה מופרזת של כל אחד מאיתנו. אם כל אחד מפרטי הגוף הכללי שנקרא אנושות היה מתקן את כוונותיו ופועל למען טובת האנושות - היינו שומרים על איזון עם הטבע, וכתוצאה מכך מקבלים ממנו רק טוב ושפע.

אולם לצערנו נראה כי האנושות תגיע להבנה זו רק על ידי "הכרת הרע". גם תהליך זה יכול להיות תוצאה של דרך ארוכה ורוויית ייסורים או תוצאה של דרך קצרה של תיקון.

ממחקרים מדעיים עולה כי 10 אחוז מהאנושות הם אלטרואיסטים לפי טבעם, וכל השאר הם אגואיסטים. לפיכך, כפי שמציין בעל הסולם במאמרו "הדור האחרון", ראשית צריכים להיתקן עשרת האחוזים של האוכלוסייה האלטרואיסטית על כדור הארץ. אלה גם מחויבים להביא לכל שאר האנושות את הידיעה על סיבת המשבר וכן את האפשרות להיחלץ ממנו.

משום שהחברה היא המכתיבה לאדם את סולם הערכים שלו, עלינו לשנות את סולם הערכים הקיים כיום בחברה האנושית. רק החברה בעצמה תוכל להשפיע על כל אחד מאיתנו, כדי שישנה את התנהגותו מקבלה לנתינה.

כיוון שהאדם תלוי בצורה מוחלטת בחברה, והיות וכל פעולותיו הן כדי לזכות להערכה של אישיותו מהחברה (בין אם זו משפחתו, ילדיו או אחרים) הרי שאם כל הסובבים אותו ישבחו בצורה ברורה את פעולותיו האלטרואיסטיות, ויוקיעו את פעולותיו האגואיסטיות, האדם לא יוכל להישאר במסגרת של התנהגות אגואיסטית. תהליך זה ייאלץ את האדם לעבוד לטובת הציבור כדי לזכות לשבחים מן הסובבים אותו.

בהדרגה יש ליצור בחברה סדר יום חדש שישבח בכל דרך אפשרית את הייחודיות והחשיבות של פעולות אלטרואיסטיות. שינוי דעת הקהל צריך להעמיד לעצמו את המטרה לנטוע בכל האנושות ובכל אדם בפרט את הערך ההחלטי של נתינה לחברה. האדם יוערך לפי פעולות ההשפעה שהוא מקיים - כך הוא יהיה חשוב, מכובד ומפורסם יותר בעולם. בהדרגה ייכנע האדם להשפעת דעת הציבור ובעל כורחו יקבל את האלטרואיזם כערך העליון ביותר.