גלישה אל העתיד
אנחנו חיים אותו, נושמים אותו, מדברים אותו, לא יכולים בלעדיו; האינטרנט הפך ללב הפועם של המציאות הגלובלית. כעת הוא עומד בפני תפנית חדשה ומסקרנת שתעזור לנו לפרוץ לתוך מציאות חדשה...
גלישה אל העתיד
הכול החל בסתיו 1969, במעבדה קטנה באוניברסיטת יו. סי. אל. איי. שבקליפורניה. חוג מצומצם של סטודנטים התכנס תחת שרביטו של פרופ' לן קלינרוק, כדי לבצע ניסוי מיוחד וחשאי בהזמנת משרד ההגנה האמריקאי. מטרת הניסוי: להעביר מידע בין שני מחשבים, או במילים אחרות, לגרום להם "לדבר" זה עם זה. למרבה ההפתעה הניסוי הצליח! נכון, לא הייתה זו שיחה עמוקה על משמעות החיים - בסך הכול הוזרמו ביניהם כמה פיסות של אינפורמציה חסרת ערך - ובכל זאת, משהו חשוב מאוד התרחש באותו לילה. לראשונה בהיסטוריה התקיימה "שיחה וירטואלית", דיאלוג בין מחשבים...
כעבור שלושה חודשים הצטרפו שלושה חברים (ממוחשבים...) נוספים לניסוי המהפכני, וחילופי הדברים הקצרים הפכו במהרה לרשת תקשורת של ממש. רשת, אשר גלגולה המודרני עתיד לשנות את פני האנושות מן היסוד, ולקשור בין מיליארדי גולשים ברחבי העולם.
ערב יום הולדתו ה-40 הפך האינטרנט לאוטוסטרדה של מידע. לעולם מסחרי, חברתי, תרבותי, פוליטי ואקדמי.
אנחנו חיים אותו, נושמים אותו, מדברים אתו, לא יכולים בלעדיו; מונחים כמו אי-מייל, מסנג'ר, רשתות חברתיות, בלוגים, פורומים ופורטלים הפכו בזכותו להיות חלק בלתי נפרד מהלקסיקון של החיים המודרניים. אבל יותר מהכול, האינטרנט שינה את צורת הקשר בין בני האדם. מאמצעי לחיבור בין מחשבים, הוא נעשה לכלי המחבר בין אנשים. למעשה, אפשר לומר שהוא שיגר את האנושות אל פתחו של שלב חדש ומסקרן בהתפתחותה - "השלב הווירטואלי".
מעל הגופים
העובדה שהאינטרנט יצר מציאות תקשורתית נטולת מגבלות של זמן ומרחק, כבר אינה בגדר חידוש של ממש. מובן מאליו ש"קליק" קטן על העכבר מפריד בין אדם הנמצא בקצה אחד של העולם לאדם הנמצא בקצהו השני. כדור הארץ הפך לכפר גלובלי קטן, זאת כולנו יודעים. אבל זו רק חלק מהתמונה.
החידוש הגדול שמאפיין את השלב הווירטואלי קשור בפיחות המתמשך בערכו של המרכיב הפיזי, הגופני, כבסיס התקשורת האנושית. הופעתו החיצונית של האדם, מראה פניו, צבע עורו, הריח והקול שלו הופכים פחות ופחות רלוונטיים לגולשים בעידן התקשורת הווירטואלית. לא רק שאין צורך ממשי לנסוע או לטוס אלפי קילומטרים כדי לשוחח זה עם זה, אלא פעמים רבות כבר אין צורך להיפגש כלל. לכל היותר מספיקה תמונה של הגולש מעברו השני של המודם כדי להחיות את הקשר.
אז מה עומד מאחורי המגמה החדשה הזו, לנוע לעבר מישור מופשט יותר ויותר של קשר בינינו, מעל הגוף, מעל זמן, מעל מקום, מעל לתנועה? כדי להבין זאת עלינו ללכת אחורה, עד ליסודות הטבע והבריאה העמוקים ביותר.
האינטרנט של הנשמות
בכתביהם מספרים לנו המקובלים על מצבנו הראשוני, זה שהיה נחלתנו לפני הבריאה. בכתבים עתיקים אלה הם מתארים רשת פנימית הקושרת את כל נשמותינו בקשרי אהבה ואחדות. רשת זו מכונה בפיהם "הנשמה הכללית", או "נשמת אדם הראשון".
הכוח שמחזיק ומקיים את הרשת הזו, עוטף ומחיה אותה באהבה אין סופית, נקרא בפיהם "בורא". אולם בשלב ראשוני זה הייתה הנשמה הכללית בטלה בפני אורו המיטיב של הבורא, כנר בפני אבוקה, כתינוק בבטן אמו. כדי לאפשר ל"אדם הראשון" להתפתח ולהכיר את הכוח הזה בצורה עצמאית ומודעת, מתוך בחירה חופשית, התחלקה נשמה זו לאלפי חלקים - "נשמות", שהתלבשו בתוך גופים בעולם הזה.
כעת, מתוך מצב השבירה והפירוד, צריכות הנשמות המנותקות זו מזו למצוא את דרכן חזרה אל מצב האיחוד המקורי בכוחות עצמן. בדרך זו הן חוזרות כביכול לאותו מצב נעלה, אלא שהפעם התענוג שלו הן זוכות גדול באלפי מונים מההנאה שהן חשו בעת שהיו בטלות כלפיו בתחילה.
העלייה ההכרתית של כל נשמות בני האדם למצבו של הבורא וכל ההנאה הכרוכה בכך היא למעשה המטרה והתכלית הבלעדית של תהליך הבריאה כולו.
אבל איך כל זה קשור לאינטרנט ולתקשורת הווירטואלית? פשוט מאוד - אם נשתמש בהם נכון, נגלה כי מדובר בשלב מעבר הכרחי בדרך למימוש מטרת הבריאה, בדרך לממד חדש לגמרי של תקשורת בינינו, תקשורת פנימית, בין נשמה לנשמה.
למה הכוונה?
לחצות את המחסום
תוך שנים ספורות הצליח האינטרנט ליצור את הפלטפורמה האולטימטיבית שתחבר את כל האנושות תחת רשת מרכזית אחת, חסרת תקדים בהיקפה.
אמנם לעת עתה זוהי רשת דוממת, המורכבת מחוטים ומצינורות קשר מלאכותיים, אך אם רק נשנה מעט את נקודת המבט, נגלה כי הפלטפורמה הזאת מאפשרת לנו לחדור עמוק יותר אל תוך הקשר השלם שקיים בין נשמותינו בעולם הרוחני. או אז נגלה שדווקא התופעות השליליות שמלוות את מערכות הקשר הווירטואלי כעת, כמו ההסתגרות והריחוק, הופכות ליתרונות הגדולים שלו.
דווקא העובדה שאנו מעדיפים לתקשר דרך מסך המחשב יותר מאשר פנים אל פנים, הופכת אותנו מוכנים יותר לשלב אמתי ונכון יותר בקשר בינינו, להתעלות מעל המחסום הגופני שמפריד בינינו - מעל המראה החיצוני, הפערים התרבותיים, הבדלי המין, השפה והדת - ולמצוא את נקודת הקשר הפנימית, העמוקה שמסתתרת מאחורי כל הלבושים החיצוניים.
זוהי אותה נקודה אמתית שמחברת בינינו לרשת אחת, חמה, לבבית ונצחית. והתקשורת הווירטואלית, שנראית במבט ראשון קרה ומנוכרת כל כך, יכולה לסלול את הדרך חזרה אל האחדות הנפלאה, החמה והאוהבת של "האדם הראשון".
גולשים לעתיד
כשד"ר דוד פסיג, חוקר מוביל בעולם בתחום העתידנות (ריאיון עמו מופיע בגיליון זה בעמוד 14), נשאל על ידי כתב "הארץ" איך הוא רואה את עתידו של האינטרנט בעוד כ-25 שנה, העריך פסיג כי מה שאנו רואים כעת הוא רק ההתחלה: "האינטרנט יעבוד בכוח המחשבה. טלפתיה תפסיק להיות משהו שקשור לעולם המיסטי או למדע בדיוני - ותיהפך למשהו אמתי. לא נצטרך להקליד או לדבר - רק לחשוב...".
אולם אין צורך ללכת רחוק כל כך. לדעת כל המומחים בשנים הבאות עתיד האינטרנט להפוך למרכז חיינו ולהשלים את המהפכה שהחלה לפני כארבעה עשורים. אנשי היי טק כבר מדברים בקול רם על כך שנוכל לתקשר בינינו בשפות שונות גם אם איננו יודעים את שפתו של בן שיחנו מעברו השני של הקו, על כך שנוכל להחליף בינינו כמויות בלתי נדלות של מידע ויזואלי וכן לעבוד ולנהל באמצעות האינטרנט כל פרט בחיינו, כולל לעבוד, וכל זה מבלי לצאת מהבית.
אולם בד בבד מתחילים להתפרסם בספרות המקצועית עוד ועוד מאמרים על כך שבעתיד הקרוב יתחילו לאבד עניין באפשרויות הטכניות, ואפילו בסיפוקים המזדמנים שמאפשרת לנו רשת האינטרנט, ולחפש בו משהו אחר, עמוק ומהותי יותר מהשטחיות שבה הוא מוצף עכשיו. הצורך הזה מהווה כעין כרוז, מעין קריאה פנימית מתוך הנקודה העמוקה ביותר בלבנו להתחבר לנקודות בוערות נוספות כדי לחזור להרגשה שכולנו מהווים חלקים מנשמה אחת.
ועל התעוררותו של הצורך המיוחד הזה כתבו המקובלים כבר לפני קרוב ל-2,000 שנה. הם סיפרו כי בזמננו עוד ועוד אנשים יתחילו לשאול שאלות על מהות החיים, ויהיו מוכנים "פנימית" לעבור לשלב ההתפתחותי-רוחני הבא.
המפתח לשינוי נמצא בידינו. כבר כעת עלינו להתחיל לחפש אחר דרכים להפוך את רשת האינטרנט לסביבה וירטואלית המטפחת רעיונות שמטרתם לחבר בין אנשים, במקום להפריד ביניהם.
לעבוד יחד על הקשר בינינו, להחליף ולשתף במידע רלוונטי, ליצור מערכות תמיכה וירטואליות - בקיצור, השמים הם הגבול (תרתי משמע). אחרי הכול, כמו ביסודו של כל פרט במציאות שלנו, כך גם ביסוד היווצרותו של האינטרנט עומדת מחשבה עמוקה.
"מחשבת הבריאה" של האינטרנט, אם תרצו, היא להוות אמצעי עבור אותו כוח פנימי שמושרש בטבע, ודוחף אותנו לעבר מצבנו המושלם, מעל הקשר החומרי, הפיזי, לעבר שלב חדש ואמתי יותר בתקשורת בין בני האדם.
אם נשכיל להשתמש לטובה בכל האמצעים הטכנולוגיים העומדים לרשותנו כיום, אין ספק שנוכל לבנות עתיד טוב ויפה לכולנו, שאותו נגלה יחד, ברשת אחת של קשרי האהבה.
