מהו התיקון הכללי?
כולם מדברים על התיקון הכללי ועל והיכולת שלו לתקן מעשים או חטאים שנעשו. מהו התיקון הכללי
מהו התיקון הכללי?
אחד האנשים המשפיעים והמעצבים ביותר את פניה של היהדות הוא ללא ספק ר' נחמן מברסלב. מגדולי ומחשובי המקובלים והחסידים. הגותו ותורתו מעניקים מבט חדש ומקורי על פנימיות האדם ועל העולם. כתביו הרבים הנלמדים בכל רחבי העולם מעוררים עניין רב מאוד גם מחוץ למעגל החסידות וליהדות שומרת המצוות. דומה כי בין כל גדולי ההוגים היהודים שבדורות האחרונים אין עוד הוגה שמשנתו הייחודית משמשת כר פורה לפירושים, לכיווני מחקר ולהתעניינות נרחבת ברובד המיסטי -רוחני.אחד מגילויו הגדולים של רבי נחמן היה "תיקון הכללי", הלא הם עשרה מזמורי תהילים (ט"ז, ל"ב, מ"א, מ"ב, נ"ט, ע"ז, צ´, ק"ה, קל"ז, ק"נ), שכשהם נאמרים בסדר המצוין לעיל כוחם גדול לתיקון הנפש. ידוע ומפורסם מנהג ישראל לייחס לתהילים סגולות רבות וכוח רוחני אדיר המסוגל לשמירה, להגנה ולעורר רחמי שמים. עדות לכך ניתן למצוא בקרב ציבור גדול של מאמינים הנוהגים לקרוא תהילים בשעת דחק וצרה, במקרה סכנה, על מיטת חולי ובכל עת שבה האדם חש נזקק לסיעתא דשמיא ולתחושת קרבה עם בוראו. אחת מן הסיבות למעלת ספר תהילים, מבאר רבי נחמן, היא היותו כלול מ"עשרה מיני נגינה", הלא הם עשרה ערוצים של קדושה, המכוונים כנגד עשר הספירות, ואשר בכוחם להחיות את הנפש ולתקן את כל הפגמים המעכבים את ההתפתחות והצמיחה. ב"תיקון הכללי" קיבץ רבי נחמן עשרה פרקי תהילים, שכל אחד מהם מכוון כנגד סוג וכוח אחר של ניגון קדושה, וכולם יחד, כשהם נאמרים בסדר שגילה, "הם תיקון גמור ומעיל מאוד" (שיחות הר"ן קמ"א), "והתיקון הזה הוא תיקון חדש לגמרי, ולא ידע מזה שום ניברא מימות עולם" (רבי נתן בהקדמת "תיקון הכללי").
עיקר ענינו של "תיקון הכללי" הוא תיקון מיוחד לפגם הברית (הכולל פגמים כהוצאת זרע לבטלה, קרי לילה וכן מחשבות, דיבורים או מעשים הקשורים לניאוף). איסור זה של הרהורי עבירה העלולים לגרום לקרי לילה, נחשב על ידי רוב הראשונים כאיסור מדאורייתא ועל דעת פוסקים רבים לרבות דברי הזוהר יש לראות בכך עבירה שאין עליה כפרה. יש שפירשו שאין כוונת הזוהר כפשוטו, אלא שהכוונה היא להרתיע את האדם מן החטא. ידועים מאמרי חז"ל הרבים האומרים כי תמיד אפשר לחזור בתשובה, ואין דבר עליו אי אפשר לעשות תשובה, אף על חטא חמור שכזה, אפשר לעשות תשובה חלקית. חומרת הדברים והקושי להתמודד עם פגם זה, שרבים נכשלים בו, הביאה מחברים תורניים גדולים במרוצת הדורות לחפש "תיקונים" שיש בכוחם לכפר או לבטל את השפעת הטומאה והחטא. לאמתו של דבר מרבית מהתיקונים שהוצעו אז כללו תעניות, סיגופים עצמיים והימנעות מתענוגות, וככאלה הקשו מאוד על האדם ולא היו שווים לכל נפש. משכך נדחו ולא יושמו בקרב קהילות ישראל. הואיל והדבר הצטייר כבעיה חריפה שקרוב לוודאי שאין לה פתרון בנמצא, ניסו רבים מחכמי הקבלה להציע דרך שונה לכפרה על חטאים אלו, באמצעות תפילות או אמירת פרקי תהילים.
עד שהגיע רבי נחמן מברסלב שגילה התנגדות לדעת ספר הזוהר בעניין זה. לדעתו ניתן לתקן את הנזקים הרוחניים שאוננות ו/או קרי גורמים. לצורך זה, חיבר את תיקון הכללי קובץ פרקי תהילים ותפילות שנועדו לתקן את פגם הברית, בנוסף על טבילה במקווה טהרה שנחשבת בעיניו לעיקר התיקון. הוא זכה לגלות מידת רחמים על האדם שנשכל ואמר "הייתי כדאי לרדת לעולם רק כדי לגלות תיקון זה הכלול מאמירת עשרה מזמורי תהלים - שזכו לשם "התיקון הכללי". יובן כי על אף שיש תיקון לחטא אין לראות בכך דבר נסלח בנקל ואין להקל ראש (קצרה היריעה מלהכיל את כלל ההיבטים השונים לעניין זה) בנושא למרות שקיים תיקון, הואיל והקבלה גורסת כי פגם הברית הוא החטא היסודי והשורשי ביותר שקיים ושכל יתר הפגמים נמשכם אחריו. על אף עניינו המיוחד של "תיקון הכללי" מבאר רבי נחמן כי קיימות לו אף סגולות ומעלות נוספות ונשגבות - "ולתקן כל העבירות בפרטיות הם רבים מאוד, וכבד על האדם, ואי אפשר לתקן אותם, כי יש דקדוקים ופרטים רבים בכל לאו ולאו. ...כי יש מקומות צרים ודקים, שאי אפשר לבוא לשם שום תיקון, כי אם על ידי תיקון הכללי" (ליקוטי מוהר"ן תורה כ"ט סעיף ד´). ו"הוא תיקון גדול ונורא מאוד" (שיחות הר"ן קמ"א). באחת משיחותיו אמר ר' נחמן "מסרתי נפש בני ובנותיי עליכם" כוונתו הייתה כי גילוי התיקון הכללי תבע ממנו מחיר אישי כבד מאוד –שני בניו וביתו נפטרו והוא ייחס זאת לגילויו של התיקון לעולם. הדבר מזכיר את סיפור האר"י הקדוש שאיבד את בנו מפני שחשף סוד לתלמידו ר' חיים ויטאל שהפציר בו מאוד.
אם כן, עסקינן בתיקון מיוחד במינו עד כי רבי נחמן הבטיח בפני שני עדים ,כי מי שיבוא לאומן ויאמר שם את התיקון הכללי בכוונת הלב וייתן מטבע לצדקה "אפילו אם גדלו ועצמו עוונותיו וחטאיו מאוד מאוד אזי אתאמץ ואשתדל להושיעו ולתקנו ואני חזק מאוד בכל הדברים שלי, אך בזה אני חזק ביותר שאלו עשרה קפיטל מועלים מאוד מאוד". (שיחות הר"ן קמ"א).
ליצירת קשר ופרטים נוספים על יצחק אהרון
