רוחניות מעשית – למצוא את האושר

& רוחניות מעשית – למצוא את האושר

כולם רוצים להיות מאושרים. איך להיות מאושר בכמה צעדים פשוטים?
היום אספר לכם על ריפוי משמעותי בפשטותו בו תוכלו לשמש חלל פתוח לפתרונות הקטנים והפשוטים ביותר. כולנו מכירים את הסודות להצלחה רוחנית. לרפא את הגוף, להגשים מציאויות, לרפא את העבר, לפתח מערכת יחסים בריאה יותר עם הילד הפנימי שלנו, ללמוד להשתיק את המיינד, להתקרב לטבענו האנושי בשאיפה להכרה... כל אלו כבודם במקומם מונח, אך הם בטלים בשישים לעומת הדבר המשמעותי המשתנה עכשיו. בתבנית הישנה הכרנו את המילה נפרדות ושאפנו לפתור אותה בכל הצורות האפשריות. חווינו נפרדות מאלוהים, מהאהבה. 

מהו הסוד היחידי שהוחבא בערי המסתורין כל העידנים? החיבור לאלוהים שבתוכנו. תבנית זו כבר התנפצה לכל עבר ובתי-הספר למסתורין כבר פוזרו. כי גם כאשר אנו מרגישים שליליות – איננו נפרדים ממשהו. אנו אחד עם האלוהי בשנאה כמו גם באושר העילאי. רק התחושה שונה. במסע הרוחני איננו למדים את האמת העמוקה על הרגשות השליליים שבתוכנו, אלא מוצאים דרכים "רוחניות" לשפוט את מה שאיננו אוהבים להרגיש.

כיצד אתם מרפאים את הגוף שלכם?
חוסר איזון פיזי הוא רק תוצר של נשמתכם המתפתחת ברמה ובתדר כל כך גבוהים, עד כי הגוף לא מספיק לעקוב... ומה לדעתכם יוצר אינטגרציה טובה בין גוף-נפש-נשמה? הרגעות. אנשים נופלים למשכב כי היקום מביא אותם להשלים עם מצב של רגיעה. הרגעות היא מילה נרדפת להתיישרות. כשהגוף הפיזי שלנו רגוע, הלב פתוח יותר, אנו מסוגלים לאהוב ללא תנאי, אנו פוחדים פחות ומצפים הרבה פחות. רוגע והתיישרות רוחנית פותחים אותנו לפרספקטיבה של אמונה. אנו מתחברים לתכנית הגדולה יותר, לייעוד ולסנכרון המשרת את המסע לטובתנו הגבוהה ביותר. כשעדינות, נדיבות ואכפתיות הם המצב הטבעי שלנו, האמונה מדריכה אותנו, ולא הפחד.

הרצון להתגבר על משהו מכניסה אותנו לכאוס. אז רק להירגע ולעצום עיניים ולהבין שאף אחד לא רודף אחרינו, מלבד הרגיעה עצמה. השיפוט, האשמה, התחושה שכל העולם על כתפינו הם מחוץ לרוגע. היקום שלנו נוצר על ידי תדרים של אור ובתוכם אהבה וחמלה ואחדות. ובהם, מתגשמת רק אמת אחת. ההתמקדות בזה בלבד אל מול כל כאוס. אנשים רוצים שלום ושלווה, ואז נותנים להם כמה דקות כאלה והם כבר מאבדים עניין... זו הבדיחה הטובה ביותר של אלוהים. הדברים שאתם רודפים אחריהם בדרך הרוחנית הם הדברים שאינכם מוכנים או רוצים לקבל באמת. נמאס לכם במהרה. פתאום זה נראה כיף יותר לחיות בעינויים... ולחלום על השלווה. כי כשהיא מגיעה, אכן כן... היא די משעממת. הארה היא הדבר הכי משעמם שיש. כל אגו יעיד על כך...

כשאתם מתחילים לחיות בשלום עם ההירגעות, האגו שלכם משתעמם למוות. הבחירה תמיד קיימת, בין אם להמשיך בדרך הזו או לחזור לקרקס. שאלו את עצמכם אם אתם מוכנים להיות רגועים ושלווים גם כשזה משעמם כל כך. תגיע נקודה בה השעמום יפזר את האגו מהשדה שלכם ותגיעו לצד השני של המציאות בו אין כל שיפוט, אין כל אשמה או פחד או נפרדות. אם פגשתם אדם כמוני שצעד את המסע הזה, תבינו כי דבר אינו נפרד מאתנו. ישנו רק שחרור וכניעה והסכמה להיות מיושרים מתוך רגיעה. החוכמה היא להמשיך וללכת מתוך השעמום הריק הזה, גם אם התחושה היא כי תכף נמות משעמום. כך מגיעים לצד השני של התודעה בו המציאות בהירה, כמו אלוהות הלובשת צורה יפה ותמימה. כמו רחם חשוכה ועוטפת ממנה יוצאת היצירה הגדולה מכולן. וכשאנשים מתנהגים בחרפה – רואים רק את כאבי הגדילה של המסע שלהם כי תחושת הקרבנות אינה קיימת. הנינוחות מנצחת.

הפחד הגדול ביותר שלנו הוא שאיננו יכולים להירגע בעולם שכזה. אז אנו הולכים לעשות מדיטציה בטבע, עם החיות. אך גם שם יש התרחשויות שרק הרגעות לתוך התודעה שלכם מנצחת אותם. עליכם להסכים כי במקום לחיות בעיר הרוחנית המשוגעת תזמינו רגיעה שתנצח גם כשאתם הופכים להיות בני-אדם שגם אתם לא מכירים. הסיבה שבגינה אנשים נפגעים היא כי הם סומכים על האגו של האדם העומד בפניהם במקום להתחבר לתודעה שבתוכו. היו נינוחים מולם במקום להיות חלק מסיפור האימה שלהם. ברגיעה, כולנו מלאכים במדים המפרשים לפעמים דלת שנפתחת בהפתעה ל- התקפה. הרי איננו סומכים על ההתניות של אנשים אחרים, או על הרעיונות שלהם, או האמונות שלהם. אנו סומכים רק על התודעה שלהם ואיליה מתחברים. זה כבר משנה הכל. הדרך הרוחנית האולטימטיבית היא להתחייב להיות רגועים יותר מאי-פעם. במיוחד במקומות בהם קשה להירגע. הכניסו רגיעה לכל תחומי החיים בעודכם ממשיכים... לעבוד, לשלם משכנתא, לטפל בילדים וכו'... השינוי לא יאחר לבוא.

מה אתם מוכנים לעשות כדי להיות מאושרים?
הרבה מאיתנו רוצים לדעת את כל מה שמאסטר יודע, להתנסות ברמה של מאסטר, בעיקר רודפים אחר התואר הזה... אך כמה מאיתנו מוכנים להירגע לעומק האינסופי שמאסטר אמיתי נרגע לתוכו? שאלו את עצמכם. הרגעות מביאה אותנו לראות את המטרה הגבוהה ביותר כשאנו מושרשים בהתיישרות שלנו. הפכו כל פעילות לעשייה מעודנת, אכפתית ורגועה. הרשו לרגע הזה להכניס את הרוגע פנימה. השלימו עם השקט, הדממה וההירגעות. הם יובילו אתכם לגרסה הבריאה ביותר של עצמכם.

בתבניות ישנות דיברנו על החוויות שעברנו ועל דברים שהתגברנו עליהם. בתבנית החדשה אנו מדברים על דברים המביאים לנו יותר רוגע, אנו מדגמנים רוגע ומראים את עבודתנו הטובה. ממצב של רגיעה מגיעות רק תובנות הנראות על פני השטח. לחשוב לאט יותר, בתשומת לב גדולה יותר, ואז כל דבר שאנו עושים הופך להיות מטוהר יותר. כן, אלוהים אכן נמצא בפרטים הקטנים. הוא הראה לי בעצמו...

למה אתם מכורים?
התמכרות היא הכחשה עמוקה של הירגעות, זו היעדרות של המודעות הבריאה. הרוגע עוזר לנו להתעניין בדברים הבריאים שאנו יכולים לעשות למען עצמינו וסביבתנו. הוא פורם את האגו הגורם לכם להמשיך ולרדוף אחר דברים שאולי ירגיעו אתכם. זכרו כי אנשים המחפשים כל חייהם, אינם רוצים את האמת. הם רק רוצים משהו לרדוף אחריו. כי כשמתקרבים לאמת, מתקרבים גם להתיישרות, לתודעה וכל הדברים האלו נמצאים מחוץ למבנה האגו. נגיעה אחת באמת ואיננו צריכים לבחור יותר. אנו יודעים מה צריך לעשות, זה חלק בלתי נפרד מהרצון שלנו וללא כל משא ומתן. האגו שחי בעיר המטורפת רוצה בחירות אינסופיות כדי שיוכל להיות מהופנט מהן. הוא אינו מחובר לאמת כי אם גן העדן היא האופציה האפשרית האמיתית, הרי שלא צריך עוד אופציות.

הבחירות השונות יוצרות תחושת ביטחון דמיונית עבור אלו שעדיין לא התיידדו עם ההתיישרות ולא נכנעו להירגעות. גן-העדן מחכה שם בפנים. ריבוי האופציות הופך אותו לגיהינום. הירגעו בכל נשימה, אפשרו ליכולות שלכם להתיישר עם האמת הגבוהה בכדי להינצל מהחיים האלה. כי מגיעה הנקודה בה הם הופכים להיות מתנה במקום קללה. אתם מוזמנים להרגיע את מערכת העצבים שלכם ואת כל האספקטים שאתם. אהבו את עצמכם, אהבו את האחד שאינו רוצה להירגע, את האחד שמשועמם מזה, את האחד שמוכן להירגע רק לאחר שכל הבעיות ייעלמו, אהבו גם זה שמסתובב והולך כשהבעיות אינן נעלמות. אהבו במיוחד את האחד שמוכן להתחנן להשאיל ולגנוב לעצמו תדר גבוה יותר, וגם את זה שיהיה מוכן לעשות כל דבר תחת השמש חוץ מאשר להירגע. אהבו את זה שמבזבז את זמנו בלומר לאחרים מילים רוחניות חכמות שמעולם לא עבדו עבורו... אהבו את החלק שבכם שחי בעולם לא מודע רק כדי לחוות את העולם כ-כאוס ולהירגע בתוכו.

הירגעו בנוכחות החיים. נשמו באצילות לפני שיוצאות המילים. זה נחמד לכבד תודעה ורוחניות ולראותם כקדושים, אך הסוד הוא פשוט, אולי פשוט מידי. אך בו מגולם הניחוח המשכר של היופי האינסופי שלנו, כהתגלמות וביטוי של הרוח בפעולה.

האלוהים הוגשם להיות האחד שהוא אני, האחד שהוא אתם. מברכת את התודעה הגבוהה שלי ושלכם.

ליצירת קשר ופרטים נוספים על רחלי גנון