זוגיות במשבר – המדריך למריבה הוגנת

& זוגיות במשבר – המדריך למריבה הוגנת

לפני שזוגיות נכנסת למשבר ישנם סימנים מקדימים, אחד הסימפטומים הנפוצים ביותר לזוגיות שמשבר הן מריבות שיוצאות מכלל שליטה. אז האם אפשרי לריב נכון?

מריבה הוגנת לשם שינוי היא תוכנית לפתרון בעיות בת 8 שלבים. בתוכנית זו ניתן להשיג נזק מינימלי והיא מסייעת לקידום מערכת יחסים ש"נתקעה". התוכנית מאפשרת לך לנסח את הדברים שבאמת מטרידים אותך ומכעיסים אותך ביתר בהירות. היא מאפשרת לך לתכנן את הדברים לפני שתאמר אותם כדי שלא תשלוף ותשמיע דברים שאינך מעוניין לומר וכן מאפשרת לאחר הזדמנות להבין אותך טוב יותר. התוכנית מאפשרת לך ולאחר לעבוד על שינוי חיובי- פתרון לטענה או תלונה.
 
1. הזמנה למריבה הוגנת. "האם אתה מוכן להשתתף איתי במריבה הוגנת?" (התשובה יכולה להיות כן, דחיית המועד או לא)
2. הצג את ה"בעיה" לדוגמא: כשעשית… הרגשתי… והייתי מעדיפה שתעשה… (הבהר איך התנהגות זו פוגעת או מכעיסה אותך) הבקשה לשינוי צריכה להיות ברורה וענינית.
3. אל תעלו נושאים שונים אלא נושאים עכשויים ורק נושא אחד לדיון.
4. בקש מבן זוגך לחזור על הבעיה כדי שתהיה בטוח כי הוא הבין למה התכוונת. (מיקוד הבעיה).
5. כל אחד מהצדדים מציע פתרונות. יש לרשום את הפתרונות על דף. לא מבקרים ולא מעריכים את מה שנכתב. חייבים להיות מספר פתרונות
6. שוקלים כל פתרון ומעריכים אותו יחד.
7. מחליטים איזה מהפתרון הוא הטוב ביותר נכון להיום.
8. מחליטים איך יבוצע הפתרון.

אפשר לסיים בחיבוק המציין הערכה או טפיחה על השכם.
לטווח רחוק יותר: לאחר זמן מסויים שנקבע על ידכם, עורכים מעקב והערכה האם זה מתאים, האם כל אחד מילא את חלקו?
במריבה מסוג זה שני הצדדים יוצאים מרוצים ואין מפסיד.

זוגות שלמדו לשתף בכעסים הרוויחו הרגשה חזקה של אינטימיות, של אהבה ללא תנאי.
חשוב מאוד, דווקא בתקופות של כעסים, להמשיך בהתנהגות מטפחת כלפי בני הזוג.

לפי ד"ר קלאריסה פינקולה אסטס "רצות עם זאבים" (1992), חשוב מאוד לדעת לסלוח.
היא מונה ארבעה שלבים של סליחה:
1. להרפות – להניח.
2. להתאפק – להימנע מענישה.
3. לשכוח – לסגת מהזיכרון, לסרב להשתהות ולחשוב.
4. לסלוח – לזנוח את החוב.

שלב ראשון - להרפות
על מנת להתחיל לסלוח טוב לחדול לחשוב למשך זמן מה על האדם או המאורע המכעיסים. לקחת חופש ממנו כדי לא להתיש את עצמנו. זה מאפשר לנו להכניס אושר אחר לחיינו. לתת זמן לנפש להתרפא, כדי שתוכל אח"כ להתמודד עם הבעיה של הפגיעה.

שלב שני – להתאפק
הכוונה להתאפק מענישה ולא לממשה בדרכים גדולות או קטנות. להימנע מדיבורי ענישה, מלמולים, רטינות והתנהגות עויינת להפך – לנהוג דווקא בסבלנות ובנדיבות.

שלב שלישי – לשכוח
לא להציב תמיד את האירוע במקום הראשון, להניח לו לרדת מהבמה. לסרב להעלות חומרי מחשבה מסויימים. שכחה היא מאמץ פעיל לסרב לשלהב את עצמנו באמצעות מחשבות, תמונות או רגשות העולים בנו שוב ושוב. ויתור על חשיבה כפייתית. במקום זאת ליצור התנסויות חדשות עם בן הזוג כדי שנוכל לחשוב עליהן במקום הישנות.

שלב רביעי – לסלוח
חשוב לזכור שסליחה "סופית" אינה כניעה. זו החלטה מודעת לחדול לטפח טינה, היא כוללת שמיטת חוב וויתור על ההחלטה להשיב מידה כנגד מידה.
יש הבוחרים ב – חנינה כוללת- משחררים את בן- הזוג מכל עונש. יש העוצרים את הענישה המתבצעת ומחליטים, שדי במה ששולם עד עכשיו. ויש שמשחררים ללא שילומים רגשיים או אחרים. אחרים דוגלים ב- סליחה פעילה, "השבת טובה תחת רעה", מגיבים מעמדת רחמים וביטחון.
סליחה היא מעשה של יצירה ובריאה ויכולים לבחור בדרכים רבות לעשותה.
איך יודעים שסלחנו? – במקום לחוש זעם על התקרית או בן- הזוג חשים כלפיו רגשות של עצב ורחמים, וכן חשים שלא נותר דבר לומר על התקרית.

מוזמנים לשתף!!

ליצירת קשר ופרטים נוספים על ורדית גולד מוזס