האם אנחנו מוכנים לאהבת אמת?
נהוג בחיינו המודרניים לציין ביום אחד, חג שראוי לחגוג אותו במשך כל ימות השנה. השמחה כמו העצב, האושר כמו הכאב, אלו תחושות המלוות אותנו בכל דקה ודקה מחיינו.
האם אנחנו מוכנים לאהבת אמת?
מה זאת אהבה? אמר נפוליאון בונפרטה: "התרגשות השמה בכף המאזניים האחת, את כל אוצרות תבל ומלואה ובשנייה, את הייצור האהוב לבדו".
בפרישות קלפי טארוט כולנו מייחלים לראות את צמד הקלפים המנצח – "שני גביעים" קלף ההתאהבות ו"ארבע מטות" קלף החתונה. זהו אכן צרוף המראה על ראשיתה של דרך זוגית – אהבה בתחילת דרכה.
אופייני לתהליך ההתאהבות לחוות מצבים בהם אנו מוצפים בתחושות אושר עילאי ובן או בת הזוג שלצידנו נראים: הכי טובים, הכי יפים והכי מושלמים עבורנו, עד כדי כך שאנו מכסים את עינינו ומסרבים לראות את החסרונות הקיימים בהם ובנו באופן טבעי ונורמלי כבני אדם.
ימי ההתאהבות כשמסתיימים להם מותירים אותנו נגררים אחרי הרגלים ושיגרה, ומבלי לשים לב אנו מוצאים את עצמנו חסרי התלהבות והתרגשות שהיו מנת חלקנו.
דיאן אקרמן הטיבה להגדיר זאת כך: " האתגר באהבה, וההנאה הגדולה ביותר, הם למצוא דרכים להפוך כל יום להרפתקה חדשה עם בן הזוג".
אם כך תחילת הדרך צריכה להיות במציאת אהבה וזוגיות טובה. המלצה המקובלת בקרב עדות המזרח בארץ, אומרת כי מי שרוצה בזוגיות, טוב יעשה עם יכנס ראשון לבית חדש ויפתח את דלת הכניסה – סמל לפתיחת מזלו בזוגיות.
מנהג נוסף על פי העדה העיראקית הוא לתת לרווק או רווקה, את הרך הנולד להגישו לסנדק בברית המילה, ויש המוסיפים כי טוב יעשה אם יחזירו מהסנדק לאימו – דרך המביאה מזל באהבה.
ולאחר שפתחנו את הדרך ואפשרנו למזל להיכנס אל ביתנו, צריכים אנו לדעת כי: "אם רוצה אתה שיאהבוך, היה ראוי לאהבה". לפי דבריו של אובידיוס.
