כוסברה / גד השדה
מפירות הצמח מפיקים שמן אתרי המכיל ריכוז גבוה של חומר בשם לינלול העוזר לגוף לייצר ויטמין A.
ישנם עדויות לשימושים רפואיים של גד השדה מלפני כ 6000 שנה. את זרעיו מצאו בקברות הפרעונים. מוצא הירק ממזרח הים התיכון יוון ואסיה הקטנה ומצריים. השם הלטיני ניתן לו על ידי פליני החוקר הרומאי בן המאה הראשונה לספירה. Coriander בא מצמד המילים היווניות kiros חרקים, יתושים ו andros זכרים. כפי הנראה הריח החריף של הכוסברה הזכיר ליוונים את ריח החרקים הזכרים. בקרב היהודים בימי בית שני השם היווני תורגם לכוסבר והערבים כינוהו כוסברה. כאמור הוא גודל לראשונה במצרים ושם התוודעו אליו בני ישראל. עוד בספר שמות יש אזכור של הצמח בהקשר למן שמתואר "כזרע גד לבן וטעמו כצפיחית בדבש" (שמות ט"ז, ל"א). מתוך הכתוב בספרות התלמודית עולה שהשתמשו בו למאכל: "כוסבר שהיא זרועה בחצר, מקרטם עלה עלה ואוכל" (מעשרות ג,ט). בתלמוד הצמח מוזכר לחיזוק האם ותינוקה: "דאכלא כוסברתא הוו לה בני בשרני" (כתובות ס"א).
מפירות הצמח מפיקים שמן אתרי המכיל ריכוז גבוה של חומר בשם לינלול העוזר לגוף לייצר ויטמין A. העלים מהווים מקור לויטמין A ו C. לצמח תכונות אנטי דלקתיות, אנטי פטריתיות ונוגדות טפילים וחיידקים.
סחרחורת: להכין משרה מהפירות ולשתות 4-3 כוסות במשך היום. או לחלוט 3 כפות זרעים בליטר מים רותחים, להמתין רבע שעה, לסנן ולשתות.
עייפות: כנ"ל. ניתן ללעוס זרעים.
כאבי ראש: כנ"ל.
גזים בבטן: כנ"ל. או להרתיח 5 כפות זרעים בליטר מים, לקרר ולהמתיק בדבש ולשתות. לילדים ותינוקות מומלץ 3-2 כפיות 6-5 פעמים ביום.
התכווצויות וכאבי בטן: כנ"ל.
צרבת: כנ"ל.
הקאות: כנ"ל.
דלקות פה וחניכיים: להרתיח במשך 5 דקות שלוש כפות זרעים בשתי כוסות מים ולגרגר מספר פעמים ביום.
ריח רע מן הפה: כנ"ל.
דלקות עיניים: להניח תחבושת עם מרתח של זרעים לעשרים דקות על שמורות העיניים.
הריון והנקה: לשתות 3-1 כוסות ביום ממרתח זרעים (5 כפות זרעים בליטר מים). הצמח מעודד יצור חלב אם.
הפרשות וגירוים בואגינה: לערבב 1/3 חומץ 3/ 2 מים שהורתחו בהם כפית זרעי כוסברה ולשטוף מספר פעמים ביום.
ריח רע מהואגינה: כנ"ל. או להרתיח כפית זרעי כוסברה בכוס מים לקרר ולעשות שטיפות ואגינאליות.
ליצירת קשר ופרטים מלאים על הלל לרנר