כוסמת
הכוסמת היא עשב ממשפחת הארכוביתיים שאינו נמנה עם הדגנים. מן הגרעינים מכינים קמח וגריסים.
מוצא עשב הכוסמת מערבות מרכז אסיה. תעודות הסטוריות מצביעות על כך שהשימוש המסחרי בה תועד לראשונה בהולנד בשנת 1389 ובאנטוופן שבבלגיה בערך באותה שנה. כפי הנראה הכוסמת גודלה באוקראינה וביילורוס ונדדה בדרכי המסחר הימיים של ערי ההנזה עד ארצות השפלה. משהכירו ההולנדים בערכה, היא התפשטה לגרמניה ומשם לכל אירופה, תחילה כמזון לעניים. מן העבר השני היא נדדה בדרכים עלומות עד יפן והגיע אלנו בצורת מאכל הקודזו היפני. השם האנגלי buckwheat מקורו בשפה ההולנדית ומורכב מbeech – עץ אשור וwheat חיטה. השם ניתן לו משום שהגרעינים שלו דומים בצורתם וצבעם לאגוזי האשור, רק קטנים יותר בגודלם. המילה חיטה העידה על כך שטחנו את הגרעינים לקמח ועשו בו שימוש כמו דגנים. השם הלטיני fagos מייצג אשור.
הכוסמת היא עשב ממשפחת הארכוביתיים שאינו נמנה עם הדגנים. מן הגרעינים מכינים קמח וגריסים. היא נחשבת לבעלת ערכים תזונתיים גבוהים משאר הדגנים, מאחר שמכילה ביופלבונואידים כציטרין ורוטין. החומרים הללו מחזקים את נימי הדם הקטנים (קפילרות) ומונעים את שבירתם ובעלי פעילות אנטי דלקתית חזקה.הכוסמת מכילה חלבון בריכוז גבוה יותר מחלבונים מן החי (44%-35%), כמויות גבוהות של חומצת האמינו החיונית ליזין, ויטמיני B, רמה גבוהה של ברזל ומינרלים אחרים, סיבים תזונתיים וויטמין E.
שטפי דם תת -עורים: לאכול כוסמת פעמיים ביום.
מחלת הנפילה: לאכול כוסמת פעמיים ביום.
שושנה שוטה (אריסיפלה): לכתוש כוסמת ולמרוח על הנגע. הרמה הגבוהה של הליזין פוגעת במנגנון ההשתכפלות של הוירוס מחולל המחלה. במקביל לאכול כוסמת שלוש פעמים ביום.
הרפס סימפלקס/זוסטר: כנ"ל.
שפעת ויראלית: לאכול כוסמת שלוש פעמים ביום.
דלקת בכליות: לאכול פעמים ביום כוסמת. הביופלבונואידים עוזרים לשקם את הנפרונים בכליות.
ליצירת קשר ופרטים מלאים על הלל לרנר