תאנים
התאנים מכילים כמות גדולה של סוכר בשם דקסטרוז ונחשבים כמזינים וכמגבירי אנרגיה.
מוצא עצי התאנים מפרס, א"י, סוריה ואסיה הקטנה (תורכיה). השם הלטיני carica נגזר ממוצאה באסיה הקטנה, מאזור בשם caria היכן שהיוונים התוודעו לפרי לראשונה. השםficus מקורו מהמילה הפניקית fagh שפרושה "חצי בשל", משום שאת התאנים נהוג לקטוף ולאכול לפני שהם מבשילים לחלוטין, כי אז הם מתמלאים ברימה וחרקים. לפי המקור הבלשני של השם יתכן מאוד שהפניקים היו הראשונים לגדל עצי התאנים. השם האנגלי fig שומר שומר על אותה משמעות. היוונים יחסו לפרי יכולת להגברת האון על כן המליצו לספורטאים בעולם העתיק לאכול הרבה תאנים. הרומאים יחסו את התאנים לבכחוס אל המשתאות ונהגו להציע אתם כמתנות לאורחים. העץ נחשב לקדוש משום שבמיתולוגיה הרומאית הזאבה שהניקה את רומולוס ורמוס, מיסדי העיר רומי, נהגה לנוח בצילו.
במקורות שלנו התאנה נזכרת פעמים רבות. היא היתה אחד מהפירות שהביא המרגלים שתרו את הארץ. התאנה נחשבת לאחד משבעת המינים שהארץ השתבחה בהם והיתה נפוצה בכל חלקי הארץ "וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו מדן ועד באר שבע" (מלכים א' ה', ה'). עוד בתקופה העתיקה נודעה בזכות תכונותיה המרפאות ובספר מלכים ב' מסופר שהמלך חיזקיהו ריפא את מחלת השחין ממנה סבל באמצעות דבלת תאנים. במשנה יחסו לה תכונות משלשלות וכך נכתב: " מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו דבש וכל מיני מתיקה. אמר ר' יוחנן: פעם אחזני בולמוס, ורצתי למזרחה של תאנה וקיימתי בעצמי: החכמה תחיה בעליה" (שבת פ"ג). גם הרמב"ם כתב על תכונותיה כמשלשל טבעי, כנוגדת רעלים ולטיפול בפצעים ומורסות.
התאנים מכילים ויטמינים מקבוצת B, מעט ויטמין C בטא קרוטן, מינרלים חיוניים וכמות נאה יחסית של סידן (57 מ"ג). התאנים מכילות מרכיב בשם פיצין המפרק חלבונים ועל כן מומלץ במצבים של קשיי עיכול. התאנים מכילים כמות גדולה של סוכר בשם דקסטרוז ונחשבים כמזינים וכמגבירי אנרגיה.
עצירות: להשרות תאנים במים ולשתות את המים לפני השינה. נחשבים כמשלשלים עדינים.
כיב בקיבה: לאכול תאנים מיובשות.
צרבת: לאכול תאנים מיובשות.
דלקות שיניים: להכנת סירופ חולטים 6-5 פירות בכוס מים רותחים, משהים 3 ימים ומסננים. מגרגרים ובולעים 5 כפות ליום.
דלקות חניכיים: כנ"ל.
שיעול עם ליחה: לאכול תאנים, או לשתות סירופ. לתאנים יכולת מכייחת.
אנמיה: לאכול תאנים כל יום.
יבלות: שוברים את ענף התאנה אוספים את החלב הלבן ומטפטפים מספר פעמים ביום על היבלת. בחלב חומרים אנטי וויראלים. רצוי לחשוף את שורש היבלת ולטפטף עליה.
פצעים מוגלתיים: לטפטף את החלב על הפצע.
דלקות עיניים: למהול 10 טיפות חלב בכוס מים חמים. להספיג צמר גפן במשרה ולמרוח על העין המודלקת.
ליצירת קשר ופרטים מלאים על הלל לרנר