שיווי משקל – מאמֵת גיל פיזיולוגי?

& שיווי משקל – מאמֵת גיל פיזיולוגי?

כל תחום בחיים עליו תתבוננו, תמצאו שנדרשת מידה זהירה ומדויקת ככל האפשר, של שיווי משקל, איזון, באלאנס... תחשבו כימיה, פיסיקה, מתמטיקה, תרמודינאמיקה, כלכלה, חברה, אפילו במשחקים (החל מביאליק והנדנדה וכלה בשיווי משקל "נאש" המציב את כל המשתתפים במצב זהה בו אף אחד מהם לא יכול לנצח) וכמובן – הומיאוסטאזיס אותו שיווי משקל על-פיו מתפקדות מערכות גוף האדם, שיווי משקל רגשי, מערכות יחסים ולקינוח הנושא בו עוסקת הכתבה – מי ומה מחזיק אותנו יציבים כאן על פני האדמה תוך תקווה שכֹּח הכבידה בעינו עומד ולא מתכוון להשתנות בתקופה הקרובה.

הרעיון המרכזי העומד בבסיס התקווה להגיע לשיווי משקל, מבקש להביא את מרכז המסה לנקודת האפס הלא היא המרכז. כל שינוי ולו הקטן ביותר, משנה את נקודת האפס וכפועל יוצא, משתנה מיקום המסה ומכאן היציאה משיווי משקל או איזון לצורך העניין.

שיווי המשקל שלנו מתבטא ביכולת שלנו להישאר מאוזנים ומפוקסים גם אם ועברנו ממנח למנח כלומר, משכיבה לישיבה, משכיבה לעמידה, ממנח עמידה אחד למשנהו, מכיפוף לעמידה וגם היכולת שלנו לעמוד למשל על רגל אחת מבלי ליפול.

כשעיניינו פקוחות, יש לנו היכולת למקם את עצמינו בשטח ולהיעזר בחוש הראיה כדי לאזן את עצמינו, אך מה אם העיניים עצומות, מה מאזן אותנו אז?

המערכת המספקת לגוף האדם שירותי שיווי משקל, נקראת גם המערכת הווסטיבוּליטית. חלקי המערכת פזורים על פני הגוף ומספקים מידע שוטף על מיקומנו במרחב כשמרכז הבקרה מצייד אותנו ברפלקסים המאפשרים לנו להתמודד עם השינויים הדינאמיים.

מערכת שיווי המשקל מורכבת משלוש טבעות הממוקמות בזווית ישרה האחת לשנייה מה שמפיק מענה תלת מימדי. מקורן של הטבעות בשקיק (utricle) מלא בנוזל. דפנות השקיק מכוסות שערות המחוברות לסיבי העצב הווסטיבולרי. השערות הללו רגישות לכל מגע. בתוך הנוזל שמצוי בשקיק ישנם גבישים המכונים קריסטלים בלשון העם, משקלם השונה של הקריסטלים מהנוזל גורם להם לשקוע לקרקעית וגם הם, כמו השערות שבדופן השקיק רגישים למגע - עד כאן חלקי המנגנון.

כל המרכב הזה משדר תמידית למֹח שלנו איפה האדמה ואיפה השמים – גם אם אנחנו עושים עמידת ראש, המֹח כתגובה, מארגן את שיווי המשקל בהתאם למידע שנקלט למעשה, תשדרות המיקום שלנו ביחס למרכז הכובד, הוא אחד התנאים החשובים לעצם קיומנו כאן.

אנחנו למדים על עצם קיומה של המערכת הווסטיבוליטית רק כשחלים בה שינויים ודברים כבר לא כתמול שלשום: שינויים ברמת העוררות שלנו ( היפראקטיביות עודף/חוסר), שינויים בטונוס השרירים בגופנו, בעיות קואורדינאציה, שינויים ביכולת היציבה ועוד, בעיות עיניים (למשל ניסטגמוס/ריצוד), שינויים בקשב הסביבתי (דרגות שונות של אוטיזם) וכמובן פחד גבהים אבל בעיקר כשאנחנו יושבים עם הגב לכיוון הנסיעה, על מתקני הלונה פארק וכל הזדמנות בה המידע המתקבל מהעיניים הרואות אינו זהה למידע המגיע מהאוזן הפנימית – זה בדיוק הזמן שהבחילה מגיעה וההקאה בעקבותיה.

בנוסף, כל ליקוי במערכת שיווי המשקל כמו עודף/חוסר רגישות גורמים גם הם לתופעות שבמקורן משויכות למערכת הווסטיבולרית כמו למשל סחרחורות וורטיגו.

כמו כל מנגנון בחיים, גם המנגנון הייחודי והמופלא הזה מתבלה עם השנים, העיניים, האוזניים, השרירים, המוח והעצבים כבר לא עובדים כפי שעבדו פעם ואז נוכל לראות בעיות של זקיפוּת קומה וקושי בלאזן את עצמנו. ככל ששומרים על פעילות גופנית שוטפת, כך יש לנו יותר יכולת להשפיע על זקיפותנו והיציבה המאוזנת.

בחנו את עצמכם
לצורך המִבדק נדרשים שני אנשים, שעון עם שניות, כלי כתיבה

1. כמה זמן אתם יכולים לעמוד על רגל אחת בעיניים עצומות מבלי ליפול.
2. עימדו על הרצפה כשבן הזוג שלכם קרוב (להחזיק אתכם אם אתם מאבדים שיווי משקל) והתרגיל: עימדו יחפים על הרצפה, עצמו עיניים. אם אתם שמאליים הרימו את רגל ימין 15 ס"מ למעלה ואם אתם ימניים הרימו את רגל שמאל. רישמו כמה זמן הצלחתם לעמוד במשימה מבלי ליפול/לקפוץ/לפקוח עיניים. התרגיל מסתיים כשהרגל המורמת מתחילה לרדת או נוגעת ברצפה. את התרגיל הזה יש לבצע 3 פעמים ברציפות ולחשב את ממוצע הזמנים.

ממוצע הזמנים אליו הגעתם, מעיד על גילו הפיזיולוגי של גופכם:
28 שניות - 25-30 שנה
22 שניות-  30-35 שנה
16 שניות - 40 שנה
12 שניות - 45 שנה
9 שניות - 50 שנה
8 שניות - 55 שנה
7 שניות - 60 שנה וכן הלאה...

ככל שעוסקים בפעילות גופנית שוטפת, ככל שמקפידים על שמירת גמישות, כך התוצאות משתפרות ומכאן, שמומלץ לכל אחד מאיתנו פעילות גופנית שולבת. יוגה, טאי צ'י הן דוגמאות מצוינות לחיזוק והגמשה יעילים.

לתשומת ליבם של אלו מכם הלוקים בסחרחורות, ורטיגו, היפראקטיביות, טיפול פיזיוטרפיסתי ייעודי, עשוי לסייע בידיכם עד מאוד, פנו לרופא אף אוזן גרון ומשם התחילו את הדרך...

ליצירת קשר ופרטים נוספים על תמר תאומים גורן.