פִיבְּרוֹמִיאֲלְגִיָה – דָאֶבֶת השרירים

& פִיבְּרוֹמִיאֲלְגִיָה – דָאֶבֶת השרירים

מהי פיברומיאלגיה / דאבת שרירים מהם התסמינים המאפיינים פיברומיאלגיה, איך מאבחנים פיברומיאלגיה ומהו הגורם לפיברומיאלגיה כיצד מטפלים בפיברומיאלגיה וכיצד ניתן לחיות עם פיברומיאלגיה

קיימות מספר פתולוגיות שהרפואה הקונבנציונאלית עוד לא הגדירה עד תום וגם אם כן, עדיין לא הניחו את האצבע על שורש הבעיה והסיבות הגורמות לה – בעיה קשה וכואבת...
 
עד שנת 1990 של המילניום הקודם, הרפואה הקונבנציונאלית וגם אלו שסביבה, עוד לא מצאו שם, כינוי או הסבר לצבר התופעות והתסמינים המגיעים יחד עם מה שמכונה היום, דאבת השרירים או פיברומיאלגיה – אך מי מכם שלוקֶה בתסמונת יודע גם יודע, שמדובר באוסף בלתי אפשרי של כאבים, עייפות, בעיות עיכול, קשיי ריכוז (כמה לעזאזל אפשר לסבול ולהישאר מרוכז?) הפרעות שינה, תופעות נוריולוגיות שונות ועד חוסר תפקוד...
עכשיו תקראו לזה איך שתירצו, אבל זו פשוט מכה !
 
הסטטיסטיקה העולמית מדברת על 5% מכלל האוכלוסיה העולמית הלוקה בפיברומיאלגיה, בין הגילאים 20-40 כשעיקר הלוקים בתסמונת הן נשים (פי ארבע מגברים), אני בהחלט יכולה לומר שבמהלך השנים האחרונות הגיעו אלי גם נשים צעירות או נכון יותר נערות בגילאי העשרה, כשהצעירה בהן בת 13! כנראה שהמשפט "זר לא יבין זאת" נכתב עבור אלו הלוקים בתסמונת, זה פשוט בלתי נתפס, בלתי אפשרי – אך האמונה שלי ברפואה הטבעית, הביאה אותי לראות פעם אחר פעם את ההקלה בחיי הלוקים בתסמונת.
 
מה היא פיברומיאלגיה?
בתחילת המאה הקודמת (1904) עלה לראשונה המושג "פיברוציטיס" Fibrositis, הסברה הייתה שמדובר בכאבים שמקורם בדלקת ברקמת חיבור שגורמת בתורה לכאבים ונוקשות שרירים ברחבי הגוף.
עייפות קיצונית וכרונית הייתה הצעד הבא שהתחבר לאסוּפת התסמונת כשחוקר סקוטי חקר דגימת ביופסיות שניטלו מחולים שהתלוננו על אותה עייפות קיצונית - את תוצאות הניסויים שערך לא הצליחו לשחזר שוב אך כן שללו את הטענה שמדובר במרכיב דלקתי בשרירים. כך או אחרת, גם כיום ברור לכֹּל שמדובר בתסמונת המלווה בכאבים מפושטים, כיום קיימות 18 נקודות מוכרות וידועות כנקודות שחוזרות על עצמן כמקור לכאב אצל הלוקים בתסמונת זו.
 
הלוקים בתסמונת מתלוננים על כאבי שרירים ומפרקים או באזור הגיד שליד המפרק בכל חלקי הגוף. הכאבים מלווים בתחושת נוקשות בפרט באזור הכתפיים, גב ובאגן הירכיים.
לפחות באחת עשרה מתוך שמונה עשרה נקודות הכאב המוגדרות לאבחון התסמונת, באות עם תחושת רגישות גבוהה.
היות ומדובר בתסמונת (אסוּפָת סימנים ותסמינים), נוכל לראות גם כאבי ראש, תחושת נימול או דקירות בעוֹר, כאבי-בטן, שלשולים ותחושת לחץ פיזי, חוסר ריכוז ועייפות – עייפות משמעותית, עייפות שלא חולפת גם אחרי שינה טובה וארוכה.
 
אם אחד או כמה מהמשפטים הכתובים לעיל מדברים אליכם ואתם מכירים אותם מהתחושות שאתם מרגישים בגופכם – אל תמהרו להסיק שאתם לוקים בתסמונת הפיברומיאלגיה. קיימות תופעות אחרות שגם הן עצמן יודעות להציף תסמינים דומים כך שנכון יהיה שלא להסיק מסקנות חפוזות ולגשת לרופא ולבקש בדיקות, את כל הבדיקות האפשריות שיאשרו או ישללו ובעיקר ידעו להניח אצבע על מה שבאמת יש לכם.
 
הרפואה הקונבנציונאלית מדברת על כמה גורמים וסיבות אופציונאליים לתסמונת:
• תיאוריה אחת מניחה שיתכן ומדובר בהפרעה במעגל השינה, הגורמת בתורה לכך שהשינה לא אפקטיבית דיה ומכאן תחושת העייפות, כאבי השרירים, כאבי הראש והלחץ הנפשי. בדיקות שנערכו בחולים הראו ש 75% מהם אכן יש הפרעה בתרשימי השינה וניתן היה לראות בבירור שבזמן שנתם נצפו הפרעות במהלך תקין של גלי השינה. (כאן חשוב להזכיר ששינה איכותית חשובה הן לרמות הריכוז שלנו ביום שלמחרת וגם לתקינותה ויעילותה של מערכת החיסון).
• תיאוריה שנייה מעלה סברה שהתסמונת נובעת מהפרעה בחילוף חומרים בשרירים ומכאן תחושת כאבי השרירים, נכון להיום אין מספיק סימוכין לתיאוריה זו ומן הסתם אם מצב זה ימשך, תיאוריה זו תתפוגג מאליה.
• תיאוריה שלישית גורסת שמדובר בהפרעה הורמונאלית וזאת משום שאצל הלוקים בפיברומיאלגיה נמצאו רמות נמוכות של קורטיזון ורמה נמוכה של מטאבוליטים בשריר. עובדתית, ישנם שינויים ברמות הקורטיזון אך עדיין לא יודעים כיצד להתמודד זה. בכל אופן, שינה איכותית וטובה אם והיה ותושג, יכולה בהחלט לאזן את ההפרשה ההורמונלית.
• תיאוריה רביעית קשורה לרמות נמוכות של סרוטונין (נוירוטראנסמיטור) במוח. מחקרים מראים שאם מעלים את רמות הסרוטונין אצל הלוקים בפיברומיאלגיה, משתפרים לאין שיעור כאבי השרירים בכל הגוף. לכן הטיפול התרופתי מבוסס על תרופות שמעלות את רמות הסרוטונין בגוף. מסתבר שסרוטונין משפיע על השינה ועל מצב רוח עד רמות דיכאון על בסיס חסֶר בסרוטונין. תרופות מסוימות לשיכוך כאב, עשויות לטפל גם במצבי דלק אם והיה והם אכן קיימים.
• סברה נוספת שעדיין נבדקת בשנים האחרונות מציבה שאלה בעניין אלרגיה או אי-סבילות למזונות כגורם לתסמונת זו. עד כה טרם גובשה תאוריה סופית או תפריט שמתייחס למניעת או שיפור במצב.
 
מה עוזר?...
הרפואה הקונבנציונאלית משתמשת בתרופות פסיכיאטריות שיודעות להשאיר את רמות בתסמונת להתמודד בצורה טובה וקלה יותר עם כאבי השרירים הקשים אותם הם חווים ובנוסף, תמיכה במצב הרוח הירוּד עד כדי דיכאון בשל הכאבים, חוסר הריכוז עד כדי חוסר תפקוד.
 
מחקרים שנערכו ברחבי העולם ובפרט בקנדה ובאונ' בן גוריון בישראל מעידים על כך שפעילות גופנית בבריכת מים מחוממת מאפשרת ללוקים בתסמונת הגדלת טווח תנועה, החלקתה והפחתת כאבי שרירים כמו גם שיפור איכות השינה ואורכה.
 
באחרונה נכנסה אפשרות תאי לחץ כחלק מהאופציות הטיפוליות. לבינתיים שמעתי עדויות לשני הצדדים ולא דעה אחת יציבה.
 
רפואה נטורופתית מתמודדת עם פיברומיאלגיה בדרכים מגוונות וביניהן:
תזונה מאוד ברורה, שילוב פעילות גופנית תואמת לכל מטופל באופן אישי.
שימוש בצמחי מרפא הן לשיפור איכות השינה, להקלה על כאבים
שימוש בתוספי מזון לשיפור מצב כאבי השרירים/ גידים
ושימוש בוויטמינים לתמיכה במערכת העצבים.

אני מאמינה בשילוב בין טיפול נטורופתי, עם דיקור סיני, רפלקסולוגיה ושילוב דמיון מודרך עם עבודת נשימה מודעת, עושים עבודה מצוינת ומאפשרים ללוקים בתסמונת פיברומיאלגיה איכות חיים שונה.

ליצירת קשר ופרטים נוספים על תמר תאומים גורן.