חרדל
מוצא צמח החרדל באסיה הקטנה, ארצות הים התיכון וחלק מאזורי מרכז אירופה כולל אנגליה.
חרדל ( brassica alba)
מוצא צמח החרדל באסיה הקטנה, ארצות הים התיכון וחלק מאזורי מרכז אירופה כולל אנגליה. brassica הוא השם הלטיני של משפחת המצליבים וalba משמעו לבן. זרעי החרדל היו בשימוש בקרב היוונים למטרות ריפוי והיפוקרטס הרופא היווני המליץ עליהם לשימוש פנימי במצבי עצירות וחיצוני במקרים של עור מגורה. הרומאים נהגו לאכול את עליו דרך קבע ולערבב את זרעיו הכתושים במיץ ענבים שנקרא mustum ומכאן נגזר שמו האנגלי mustard. פליני הרומאי בן המאה הראשונה לספירה כתב: "לאחר מספר כפיות מלאות של חרדל כל אישה קרה ועצלה יכולה לההפך לרעיה אידאלית." בגרמניה בימי הביניים נפוצה אמונה עממית שאישה שתשים זרעי חרדל בשמלת הכלולות ביום חתונתה תשלוט בבעלה.
גם בארץ השימוש במין המקומי של החרדל היה נפוץ בתקופת התלמוד וחז"ל הכירו בסגולותיו הרפואיות: הרגיל בחרדל אחד לשלושים יום, מונע חליים מתוך ביתו. אבל לא בכל יום, מפני שהוא מחליש את הלב" (ברכות מ', א').
החרדל מכיל חומרים פעילים בצורת שמנים אתרים בשם סינירגין (בחרדל שחור) והסינלבין (בחרדל הלבן). לחרדל פעילות נוגדת כאב, מכייחת, אנטי דלקתי ומגבירה את הפרשת הרוק ומיצי הקיבה.
כאבי שיניים: למרוח חרדל, או אבקת חרדל על השן הכואבת.
כאבי מפרקים: למרוח חרדל ולחבוש את המקום.
כאבי גב: כנ"ל.
צרידות : לאכול 2 כפיות חרדל במעט דבש ורבע כוס חלב.
הצטננות ושפעת: לשפוך חופן גרגרי חרדל לאמבטיה חמה, להתרחץ ולהיכנס מתחת לשמיכות חמות כדי להזיע.למחרת קמים חדשים.
זרימת דם ברגליים: לשפוך חופן זרעי חרדל לאמבטיית מים חמה ולהכניס את הרגליים למשך 30-20 דקות. החרדל ממריץ את זרימת הדם. אנשים הסובלים מלחץ דם גבוהה צריכים להיזהר.
כאבי אוזניים: לטפטף מס' טיפות שמן אתרי של חרדל לתוך האוזן. אנשים הסובלים מתת פעילות בלוטת התריס צריכים להיזהר בצריכת החרדל בגלל נטייתו לספוח יוד. היוד נחוץ לבלוטת התריס כדי ליצור את הורמון התירוקסין.
עצירות: להוסיף חרדל למזון.
ליצירת קשר ופרטים מלאים על הלל לרנר
