עץ התה האוסטרלי
עץ התה משמש כצמח ריפוי בקרב האובריג'נים מעל ל 3000 שנה.
עץ התה משמש כצמח ריפוי בקרב האובריג'נים מעל ל 3000 שנה. הוא נקרא כך בגלל פרחיו האדומים בהירים המזכירים את פרחי שיח התה. מסופר שקפטן קוק וצוותו השתמשו בעלים כתחליף לתה, לאחר שגילו את יבשת אוסטרליה (מאה ה-18) ומכאן שמו העממי tea tree. השיח גדל אך ורק בחוף הצפוני של מחוז ניו סאוט וולס שבאוסטרליה. הילידים האוסטראלים נוהגים למולל את עליו בין אצבעותיהם ולהניחם על פצעים ומקומות כואבים. כמו כן הם נוהגים להריח את העלים להקלה על כאבי הראש. במלחמת העולם השנייה נעשה בו שימוש נרחב לחיטוי פצעים בקרב החיילים האוסטראלים. החומרים הפעילים שבו הם צינאול וטרפינאול שיש להם פעילות נוגדת וירוסים ובקטריות. הוא יעיל כנגד פטריות על פני העור, זיהומים במערכת הנשימה, הרפס, יבלות וגירוי עור כגון סבוריאה ופסוריאזיס. השמן מחטא ומחזק את מערכת החיסון.
שיעול והצטננות: למרוח שמן עץ התה על בית החזה ובין השכמות.
נזלת כרונית: למרוח שמן עץ התה על האף ובתוך הנחיריים.
סינוסיטיס: למרוח את השמן על הסינוסים מספר פעמים ביום.
פסוריאזיס: למרוח את השמן על הנגעים. לשמן יכולת אנטי דלקתית המזרזת את החלמת הפצעים.
סבוריאה: כנ"ל.
יבלות: למרוח פעמיים ביום על היבלת קרוב כל האפשר לשורש היבלת. לשמן פעילות אנטי ויראלית.
הרפס: כנ"ל.
כאבי שיניים: למרוח על המקום הכואב.
כאבי ראש: למרוח על המקום הכואב.
פצעי בגרות: למרוח על הפצעים המוגלתים. השמן מחיש את תהליכי הייבוש וההחלמה של המורסות.
פצעים פתוחים: כנ"ל.
שרירים מכווצים: למרוח שמן על המקומות המכווצים. השמן מרפה את השרירים.
פטרת על פני העור ומתחת לצפורניים: למרוח שמן עץ התה מספר פעמים ביום.
ליצירת קשר ופרטים מלאים על הלל לרנר