שיח - לענת המדבר

& שיח - לענת המדבר

לענת המדבר (artemisia sieberi), או "שיח" בפי הערבים נחשבת אצל הבדווים לגי'נסינג המקומי,או במילים אחרות "למלך עשבי המרפא". במקורות היא מוזכרת בעיקר בגלל מרירותה ולא משום תכונות המרפא הייחודיות שבה. בספר משלי נאמר: "ואחריתם מר כלענה"(משלי,ה', ד'). הרמב"ם הדגיש את חשיבות הצמח למערכת העיכול: "האפסנתין (לענה) דרכו שימרק וירחוץ ומוריד הליחות הרעות הנעצרות בפי האסטומכא, ויקבצו ויחזקהו". החומרים הפעילים בה הם טויון וסנטונין (ראה את ההסבר על השיבה) והם בעלי טווח ריפוי גדול. באירופה השתמשו במין של לענה (artemisia absinthium) ליצירת משקה בשם אבסינט. במין זה תכולת הטויון גבוהה במיוחד-כ 12% ופעולתו דומה לחשיש. אנשי רוח ואמנים חיבבו את המשקה כי טענו שהוא משפר להם את ההשראה. אלא שבמינונים גבוהים במיוחד הוא עלול לגרום למוות, על כן נאסר לשיווק.

כאבי בטן: לחלוט ענף לענה בכוס תה ולשתות מספר פעמים ביום.

תולעים בבטן : לחלוט עלי לענה במים רותחים ולשתות מספר כוסות ביום.

מחלות לב: לבשל 2 כפיות זרעי שומר, ראש שום וחופן עלי לענה בליטר מים לסנן את המרתח ולשתות חצי כוס ביום.

לחץ דם גבוה: כנ"ל.

סוכרת: כנ"ל.

שיעול: מבשלים חופן עלי לענה ב 100 גרם חמאה עד 20 דקות. מסננים ואוכלים 3 כפות ביום.

נזלת: כנ"ל.

מחלות דרכי הנשימה: כנ"ל.

דלקות עיניים: להרתיח במשך 5 דקות חופן עלים בכוס מים. לסנן ולטפטף 3 פעמים ביום אל תוך העין.

ליצירת קשר ופרטים מלאים על הלל לרנר