אקליפטוס

& אקליפטוס

מוצא האקליפטוס מיבשת אוסטרליה שם מוכרים כ 500 זנים שונים של העץ. במשך אלפי שנים האובוריגינים, הילידים המקומיים, השתמשו בעליו לצרכי ריפוי. בשפת המקומיים הוא נקרא jarrah. הבוטניקאים הבריטים היו הראשונים שהגדירו אותו בסוף המאה ה18 עם גילוי היבשת במסעו של קפטן קוק והעניקו לו את השם אקליפטוס גלובולוס. Eu פרושו- היטב והמילה ekaliptus משמעה מכוסה. השם ניתן בגלל צורת הפרחים המניצים מתוך מעטפת קשה דמויית גביע. המילה globulus משמעה אדמה חולית או מישורים, על שום תצורת הנוף שבהם גדלים העצים.

כבר המתיישבים האירופאים הראשונים הבחינו באיכויות העץ. הם השתמשו בשרף ביוצא מן הגזע לעיבוד עורות ואת העלים שרפו כדי להבריח יתושים וחרקים והשתמשו בהם כנגד מחלות חום וקדחת. המתישב ג'וזף ביסטרו גילה לראשונה את השמן המצוי בעלים והחל לזקק אותו בשנת 1848 ומאז ועד היום נעשה בו שימוש רפואי. האקליפטוסים הראשונים הובאו לארץ על ידי האגרונום קרל נטר מייסד ביה"ס הראשון לחקלאות מקווה ישראל. קרל נטר התרשם מתכונותיהם כמייבשי ביצות וכדוחי יתושים, בתקופה בה רבים חלו בקדחת הביצות עקב העקיצות של יתושי האנופוליס. כיום האקליפטוס אחד העצים הנפוצים ביותר בארץ.
השמן מכיל מרכיבים כאקליפטול, טרפינול ופינאן. הוא מחטא, מרפה מתח וכיווצי שרירים, מכייח ומוריד חום.

חום ושפעת: מרתיחים חופן עלי אקליפטוס טריים בליטר מים על אש קטנה עד רבע שעה. נושמים את האדים במשך רבע שעה. מומלץ לכסות את הראש עם מגבת כדי לקלוט את האדים. לאחר מכן שופכים את המרתח המסונן לאמבטיה ומתרחצים במשך רבע שעה. בגמר התהליך נכנסים למיטה מתחת לסמיכות חמות במטרה להזיע. אים אין אמבטיה ניתן לטבול את הרגלים בגיגית מים חמים עם המרתח. לאחר הטבילה באמבטיה ונשימת האדים אסור לצאת מן הבית ולהחשף לרוח כי נקבוביות העור פתוחות.

שיעול יבש, או עם ליחה: כנ"ל.

נזלת: כנ"ל.

סינוזיטיס: לנשום אדים כל יום עד קבלת תוצאות.

שרירים תפוסים ועייפים: לעשות אמבטיית אקליפטוס.

תחושת עייפות: כנ"ל.

פצעים על פני העור: כנ"ל.

הברחת יתושים וחרקים: לפזר עלי אקליפטוס טריים בחדר, או בארון.

אזהרה: האקליפטוס נחשב לרעיל מעט ועל כן לא לא מקובל ליטול אותו פנימית.

ליצירת קשר ופרטים מלאים על הלל לרנר